<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימן צ"ט</h1>
<h2>דף כט.</h2>
ש"צ שטעה ונבהל ואינו יודע מהיכן מתחיל ושהה שעה א' יעמוד אחר תחתיו ואם טעה בברכת המינין אין ממתינין לו שעה א', ולא יהיה השני סרבן באותה שעה ומהיכן מתחיל מהברכה שטעה בה הראשון. ואם טעה בג' ראשונות חוזר לראש. באחרונות חוזר לעבודה. באמצעיות חוזר לראש הברכה שטעה בה ולפי האחר לאתה חונן. מי שנסתפק אם התפלל אם לאו אינו חוזר ומתפלל אלא בתורת נדבה. והרשב"א ז"ל כתב מיהו מתפלל ומתנה אם לא התפלל שתהיה לחובה ואם התפלל שתהיה לנדבה.
